איך מחושבים דמי המזונות לאחר גירושים?

התשובה תלויה במסלול הגירושים שבה בחרו ההורים. במידה וההורים הגיעו להסכמות בנוגע להסכם הגירושים שלהם (אם על ידי גישור ואם בדרך אחרת), יכולים הם לקבוע בעצמם מה סכום המזונות שישולם לטובת הילדים, ללא צורך להתאים לחוקים במדינת ישראל. כל עוד טובת הילד נשמרת בהסכם בין ההורים, יאשר בית המשפט את סכום המזונות.

במידה והתיק נידון בבית המשפט או בבית הדין הרבני סכום המזונות אינו ברור מראש ומומלץ לדעת את החוק בישראל בעניין גביית מזונות.

הלכת המזונות

לפי חוקי מדינת ישראל, עניין המזונות נקבע לפי הדין הדתי (המשפט העברי), לפיו כל צרכיו ההכרחיים של ילד עד גיל 6 מוטלים על אביו בלבד. כיום, זמן הילדים מתחלק בין שני ההורים ולכן המצב לא תואם את המציאות, כאשר מידי חודש מעביר האב לאם הילדים תשלום עבור כל מזונותיהם, אך יחד עם זאת משלם את כל ההוצאות על ילדיו כאשר הם נמצאים עימו.

לכן קיימת בבתי המשפט הבנה כי כאשר מזונות הילדים ניתנות על ידי האב, ישנה ההתחשבות בזמני השהות של הילדים עם האב בקביעת את סכום המזונות.

באופן מעשי, אבות ששכרם מגיע עד לממוצע השכר במשק והם אבות לשניים או יותר, נאלצים להתמודד עם חיים ברמה סוציו-אקונומית נמוכה מאוד.

ההלכה כי על האבות החובה לשלם את מלוא תשלומי מזונות ילדיהם עד גיל 6 טרם השתנתה, ובפועל מצב זה מביא לכך שאבות גרושים רבים נאלצים לחזור לבית הוריהם או לגור בשכירות בדירה קטנה תוך פגיעה בתנאי השירות של הילד עם אביו. משום כך מומלץ להתייעץ עם עורך דין לענייני גירושין בכל הנוגע לנושא המזונות.

הבדלי הגישות בין בית המשפט ובית הדין הרבני

ראשית, יש לציין שבשתי הגישות אין התייחסות כלשהי לשכר האם, דבר שמותיר את כל כובד המזונות על האב, בנוסף לדמי מדור והוצאות חריגות.

לפי בתי המשפט, על כל ילד עד גיל שש ישלם האב כ-1,200 עד 1,500 ₪, בנוסף לדמי מדור וחצי מההוצאות החריגות. הסכום מוכפל עם כל ילד נוסף. בבתי הדין הרבניים הסכום בדרך כלל נמוך יותר.